מה ההבדל בין פרמקלצ'ר לבין חקלאות ביו-דינאמית?

ואיפה נכנסת כאן החקלאות האורגנית

קודם כל חשוב להגיד - הן ברמת הערכים המרכזיים והן ברמת הפרקטיקות, בין פרמקלצ'ר לבין חקלאות ביו-דינאמית יש יותר דימיון מאשר הבדלים. שתיהן גישות לשיקום אקולוגי המתקיים יד ביד עם החקלאות. שתיהן מהוות גישה אלטרנטיבית לחקלאות הקונבנציונאלית, שעדיין אחראית לגידול רוב המזון בעולם. 
הנה כמה מהמאפיינים שחופפים לשתיהן:

  • שתיהן פרקטיקות של חקלאות בת-קיימא, כלומר ערך הקיימות, במובן של גישה אחראית וצנועה כלפי משאבי הטבע וכלל היצורים החיים, מהווה מרכיב ליבה בשתי הגישות.

  • בשתיהן החקלאות היא אינטגרטיבית, כלומר שההתבוננות על המשאבים, התנובה ותוצרי הלוואי היא הוליסטית ומחזורית ובנויה כמארג של קשרי-גומלין. שילוב, הטרוגניות, מגוון ביולוגי - כל אלו מהווים ערך בפני עצמו בשתי הגישות, התורם לשיקום האקולוגי וליציבות המערכת.

  • בשתיהן החקלאות היא אורגנית, כלומר ללא שימוש בחומרים רעילים ומזהמים.

    באשר לחקלאות אורגנית - החקלאות האורגנית מהווה שם כולל לכל גישות החקלאות בהן לא נעשה שימוש בחומרי ריסוס והדברה
    *, ובעבר זו היתה האנטיתזה המשמעותית ביותר (והיחידה) לחקלאות קונבנציונאלית. היום לעומת זאת, עם הרחבת המודעות הסביבתית - בין היתר בזכות אותה חקלאות אורגנית שהצליחה לייצר מסה קריטית של ציבור בעל כח כלכלי - הורחב השימוש בגישות מעשיות נוספות שהקריטריון האורגני בהן הוא תנאי סף ראשון מבין שורה של מאפיינים הכרחיים, כך שהקטגוריה של חקלאות אורגנית גרידא נהיתה מעט רחבה מדי, ואינה מספיקה כדי לתאר פרמקלצ'ר או חקלאות ביו-דינאמית.

    בנוסף, בגלל שמודעות סביבתית היא היום גם מעין אופנה המבוטאת בערך כלכלי, יש ניסיון מסחרי לייצר לכך חיקוי גם כאשר בפועל הוא אינו בעל-ערך סביבתי או אולי אפילו ההיפך המוחלט - המינוח לתופעה הרחבה ובמידת-מה המבורכת הזו הוא 'התיירקקות' - ולכן לא כל מה שנקרא אורגני מבטיח שמירה על עקרונות נוספים החשובים היום לבעלי-תודעה סביבתית, כמו שיקום הקרקע (ושמירה על הפריון שלה), ניהול מי הנגר לחלחול מירבי בקרקע, הגדלת המגוון הבילוגי, שימור וחיקוי דפוסים טבעיים ומחזוריים ככל הניתן, וכן היבטיים חברתיים הקשורים בקיימות - סחר מקומי, סחר הוגן, חוסן קהילתי, כלכלה בת-קיימא. כל אלו אינם מובטחים ע"י חקלאות אורגנית, וכן משותפים הן לפרמקלצ'ר והן לחקלאות ביו-דינאמית

​​

אם כך, מה ההבדל ?

  • ניואנס של נקודת המבט: החקלאות הביו-דינאמית נהגתה ונוסדה ע"י רודולף שטיינר (גרמניה), אבי האנתרופוסופיה, ומהווה את הנדבך החקלאי מתוך האנתרופוסופיה, שהיא דרך חיים בפני עצמה. הפרמקלצ'ר נוסד ע"י ביל מוליסון ודיוויד הולמגרן (אוסטרליה), כיובל לאחר מכן, קודם כל כאתיקה ופרקטיקה חקלאית ומשם ואילך הלכה והתרחבה לתחומי חיים נוספים (חברה, חינוך, תרבות, כלכלה).

  • ניואנס של תיחום: הפרמקלצ'ר חובק עשרות ואולי מאות יישומים מעולם הקיימות באופן אינסופי - גם כשצצה טכנולוגיה חדשה (למשל הום-ביוגז, או למשל יער מאכל), כל עוד היא תואמת את עקרונות הפרמקלצ'ר (12 עקרונות) היא ראויה להיקרא פרמקלצ'ר, וכך הגישה ממשיכה לגדול, להתרחב ולהתעדכן. הוגי הגישה נתנו את תרועת הפתיחה וביטאו את הערכים, אך הפרטים יכולים להמשיך ולהתרבות. חקלאות ביו-דינאמית היא יחסית יותר תחומה וספציפית - היא נכתבה בשלמותה (בספר שהתבסס על ההרצאות של רודולף שטיינר וההתנסויות שנעשו בעקבותן) בשנת 1938, ע"י אחד מתלמידיו של שטיינר, ואולי מתוך המעמד הנבדל של האנתרופוסופיה, מאז ועד היום היא נותרה בעינה. לכן, בעוד פרמקלצ'ר הגיח אחריה ובוודאי גם קיבל ממנה השראה בחלקו, היום נכון יותר לומר שחקלאות ביו-דינאמית היא משפחה של פרקטיקות בתוך עולם הפרמקלצ'ר, שהגדרתו מכילה יותר ומחייבת פחות.

  • ניואנס של התאגדות: תו-התקן של החקלאות הביו-דינאמית ניתן לחוות ולמוצרים אשר מנוהלות/מופקים בפרקטיקות הללו, כמו תעודת כשרות או תו-תקן של vegan friendly. תו-התקן של פרמקלצ'ר לעומת זאת אינו חל על מוצרים אלא מבטא הסמכה מקצועית; אדם שקיבל תעודה (תעודת PDC) הוכשר בהצלחה כמי שמסוגל לתכנן מערכות (אם גינה, משק חקלאי, פארק ציבורי או בכלל גן ילדים לצורך העניין) בצורה המביאה לביטוי מיטבי את עקרונות הפרמקלצ'ר.

  • ניואנס של שמיים: בחקלאות הביו-דינאמית יש נדבך קבוע של התייחסות לירח ולגרמי שמים נוספים, ובכלליות יש בה יותר אספקטים על הציר המיסטי. זה אמנם עשה לחקלאות הביו-דינאמית יחסי ציבור שמבוססים על הפרט הפיקנטי הזה אבל שוב, כמו שרשמנו למעלה, הדגש הוא הערך של השיקום האקולוגי וכל היתר זה כבר תלוי למה כל אחד מתחבר אינטואיטיבית, כי מבחינה מדעית גם הביו-דינאמי וגם הפרמקלצ'ר לא השקיעו כלכלית במחקרים ולובי (אלא, יאמר לזכותן, בעשייה נטו), ואף לא אחת מהגישות הגיעה אל מקבלי ההחלטות עד כה כמסמך מדיניות עם נתונים אמפיריים, אז בהיבט הזה, עם אסטרולוגיה ובלי, לשתיהן יש עוד דרך עד הקונצנזוס הציבורי הרחב.

הערות

* התקן של חקלאות אורגנית היום הוא אפילו לאו דווקא ללא חומרי הדברה ודישון רעילים אלא מורה על הגבלות ומינונים שהם מופחתים ומאפשרים את קבלת הגושפנקא המסחרית 'אורגני'. התקנות לגושפנקא הזו משתנות ממדינה למדינה, לפעמים אפילו ממוצר למוצר, כך שאין בתיאור 'אורגני' בכדי לאשר באופן גורף שדבר-מה נקי מחומרים רעילים.