המחלקה ללימודי תנועה

 

כשהקמנו את היער לא ידענו מה נעשה עם הלול הישן והגדול שסמוך וצופה אליו, ולא היה לנו פנאי לעסוק בכך. בשביל פרמקלצ'ר גם ככה לא צריך הרבה אמצעים. אבל הימים חלפו, ובעוד אנחנו שקועים בעצים זרעים חרמש וקילשון, פקדו את היער, בעידוד ובשותפות, אנשים יפים ומוכשרים מכל רחבי הארץ, שהציעו כל מיני רעיונות שלכולם היה יסוד משותף - לא לרעיונות, לאנשים. כולם היו בעלי יכולת פליאה והשתאות, בכולם היתה היכולת להכיר ביופי הפשוט של החיים והבר ולהוקיר עליו. רובם היו מנהיגים, יזמים, מנחים שמעבירים דרכם תוכן והשראה - ודיגדג להם להביא הנה אחרים, ללדת כאן רעיונות ולראות איך הם יבואו לידי ביטוי ואינטרקציה במרחב. פייר, לא היה לנו זמן לכל זה, היינו עסוקים בשלנו, לא הרגשנו שאנחנו מסוגלים לראות הרבה מעבר לזה באותו זמן. אז שאלנו אותם, מה הם היו רוצים שיהיה כאן? סדנת מלאכה? כיתת לימודים? האב? לא ולא, שאלת קיטבג, הם היו אנשים של נפש בריאה בגוף בריא, והחלום המתבקש היה שיהיה כאן סטודיו, ואנחנו ענינו 'אמן'. וכך היה.

​

מאז עברו כאן במהלך השנים מאות רקדנים, להקות, אומנים, מורים, אנשי רוח, תיאטרוניסטים, מטפלים - כל אחד השאיר את החותם שלו, ביקש את הבקשה שלו מהיער, עד שהתאפשר לנו להרחיב את נקודת המבט שלנו, לראות שפרמקלצ'ר הוא הרבה מעבר למה שעשינו עד אז, ושהוא בעצם קרה סביבנו ויחד איתנו כל הזמן הזה בחסות ההון האנושי המופלא שפקד את היער ונשא ונתן פה. אספנו ידע, רשמים וחלומות, ליקטנו את המנחים המתאימים ביותר, ועם תחושה גדולה של זכות והבשלה, קמה מחלקת תנועה, שהיא אחד עם היער, חלק אינטגרלי ושותף טבעי. סינרגיה בין רווחה סביבתית לרווחה אישית, שילוב בין בריאה פאסיבית לאקטיבית, ערבוב בין סטודנטים של תנועה לסטודנטים של סביבה לסטודנטים של 'בריאה' - קרקע פוריה ליוזמות, יצירה, חיבורים ותזכורת פעילה ליופי שקט, למרווח נשימה.