רפואה שלמה

פיסת חיים / רקע להקמת התכנית

התכנית להחזרת הבריאות לציבור היא פרי החיפוש האישי שלנו (בן-הזוג שלי ואני) בעקבות מסע רפואי הזוי ומטלטל שעברנו עם אחד הילדים שלנו. למרות צירוף הנסיבות התמוה וההתכנסות האקוטית פנימה, היה לנו ברור לאורך כל הדרך שאין באמת שום דבר מיוחד בסיפור שלנו, ושנוכחת כאן אמת קולקטיבית גדולה מאיתנו, שיום יבוא ונזכה להתפכח אליה ולסנתז אותה עם נחלת הכלל.
 

עברנו דאז - כמו רבים כמונו - ממומחה למומחה, מנסיונות קיצוניים לנסיונות מעודנים, מקונבנציונלי לאלטרנטיבי, בין להתחנן לחסדים לבין להפוך שולחנות, מאנשי מקצוע > לפעילויות > למוצרים שרק נוצרו לניצול המצבים האנושיים העדינים האלו. זרקנו כספים לכל עבר, וטלטלנו את עצמנו גיאוגרפית ונפשית.

​

לקח לנו זמן להתרחק מנקודת המבט האישית גרידא ולקבל השראה דווקא מהמערכת האקולוגית שאנחנו מנהלים ומהקולגות שלנו (חלקם מנחים בתכנית). לקח לנו זמן לראות בבהירות את הסחות הדעת ומסך העשן בינינו (הציבור, ככלל) לבין הבריאות שלנו.

אבל לא די ב׳נפילת אסימון׳ אחת בלבד, בכדי לחולל שינוי של ממש. נדרשות תזכורות, הטמעה, התמדה, יצירת גוף הרגלים, והמומנט שנדרש לשם כך תלוי לא רק באינדיבידואל אלא במעגלים החברתיים שלנו, בקהילות שאנחנו שייכים אליהן; אנחנו לא יכולים לרפא את עצמנו בעצמנו, אנחנו נקראים לערבות הדדית. וזו התובנה שהצריכה הכי הרבה מאמץ - אי-אפשר להיות בריא לבד, אף אדם אינו אי בודד. לכן אלו לא לימודים בזום, ולא ספר - אלא תכנית חברתית של ממש, מפגשים פרונטליים, שיחות אישיות שיתופים ודיונים והמון דגש, ככל הניתן, על הטמעה. כי לא באנו לעשות קסמים ולהטוטים אלא אשכרה להיות בריאים, לטווח הארוך.

​

לסיפור שלנו יש ׳סוף׳ טוב. זכינו לייצר סביבנו מספיק מיקוד ושקט תעשייתי כדי לראות בעיניים, ולא באזניים. אבל בריאות היא לא לא סיפור עם נקודת סיום, אלא עמדה, ואנחנו כאן להמשיך את הפעימה הזו, ולשאת את התפילה / תזכורת הזו, ממחזור למחזור, שוב ושוב, עד שלא יהיה בכך עוד צורך.